ניהול עסקים בעידן אי הוודאותFirst Principles & Possibilities · Amnon Danzigטיוטת עבודהEnglish
פרק סיום

כלים לניהול עסקים בעידן אי הוודאות

בתוך הפרקהייעוד מחייב בחירה והמציאות מחייבת בדיקההיכולת נוצרת גם בין אנשים ובין ארגוניםיצירת אפשרויות מחייבת משמעת כלכליתמה תעשה עכשיו עם השאלה שהבאת

ניהול עסקים בעידן אי הוודאות מחייב יכולת ליצור אפשרויות. זאת התזה שסביבה נבנו הפרקים כולם. הספר נועד לתת כלים להפוך אותה לדרך ניהול.

אני מבחין באופן חד בין סיכון לבין אי ודאות. בסיכון אנחנו יודעים מה עלול לקרות. יש הסתברויות. אפשר להעריך את הסיכוי ואת הנזק.

אי ודאות, כפי שאני מגדיר אותה כאן, היא מצב שבו אין הסתברויות. אין לנו ידיעה כלשהי מה יקרה.

ניהול סיכונים חיוני, אך אינו נותן מענה לאי ודאות. באין ידיעה מה יקרה, עלינו לבנות יכולות ודרכי פעולה נוספות, ללמוד מן המציאות ולפעול כשהיא משתנה.

היכולת ליצור אפשרויות צריכה להפוך לדרך שבה אנחנו מנהלים. זאת המסקנה שאני מבקש להשאיר איתך בסיום הספר.

בפרולוג חזרתי לפלסן ולדני זיו. ניסיתי להבין מה ראיתי אז ולא ידעתי עדיין לנסח. היום אני מפרש את המהלך כבנייה של יכולות, שהרחיבו את מה שהחברה הייתה מסוגלת לעשות. הביקוש שהתפתח בהמשך העניק להן הזדמנות.

ההבחנה הזאת שינתה עבורי את השאלה האסטרטגית. לצד השאלה כיצד נצליח בתנאים שאנחנו מכירים, צריך לשאול מה עלינו לבנות כדי שנוכל לפעול גם כשהמציאות תשתנה בדרכים שלא צפינו.

פלסן הייתה נקודת מוצא לחקירה. המפגשים באיטליה החזירו אותנו לתשוקה, למוצר ולשאיפה. הדיון בג׳נסן הואנג הרחיב את המבט אל המערכת כולה, ואל האפשרויות שאפשר לפתוח לאחרים באמצעותה. המדידה הכלכלית חייבה אותנו לבחון מה מצדיק את ההשקעה. העבודה עם אנשים ועם בינה מלאכותית העלתה את שאלת המימוש.

מתוך כל אלה אני מבקש לחבר דרך עבודה אחת. לברר איזו חברה אנחנו רוצים לבנות. לנסח את העיקרון שיחייב את החלטותינו. ליצור אפשרויות ולבחון מה נדרש כדי לממש אותן. ואז להכריע במה להשקיע ועל מה לוותר.

הדרך הזאת מחייבת אותנו לחזור וללמוד. גם החלטה מוצדקת היום עשויה לדרוש שינוי מחר.

הייעוד מחייב בחירה והמציאות מחייבת בדיקה

השאלה ״מה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים?״ צריכה לקבל תשובה שיש לה מחיר. תשובה שתשנה את חלוקת הזמן, הכסף ותשומת הלב. שתחייב לבנות יכולת חסרה או לוותר על פעילות מפתה.

הייעוד הוא בחירה שלנו. העיקרון היסודי מבטא את המחויבות שתנחה את מימושו. הטענה שלנו על מה שחוסם את המימוש דורשת ראיות. צריך לשמור על ההבחנה הזאת גם כשאנחנו משוכנעים בדרכנו.

בפרשנות שהצעתי לפלסן, הגנה על אנשים חייבה לשמור גם על יכולתם לבצע את המשימה. מכאן נבע הצורך להבין את הרכב כמערכת. אפשר היה לשנות חומר, תכנון או דרך שילוב, ולבחון כל חלופה לפי התוצאה שהחברה ביקשה לאפשר.

כך העיקרון נותן לחיפוש כיוון. חשיבה מעקרונות יסוד בוחנת מה באמת נכון, ומה קיבלנו כהכרח רק מפני שהתרגלנו אליו. יצירת אפשרויות בודקת מה עוד נוכל לבנות על הבסיס הזה.

כאן חשובה ההבחנה בין אופטימיזציה, גילוי ויצירת אפשרויות. אפשר לשפר מאוד פעולה קיימת ולהישאר באותו מרחב. אפשר לחשוף ידע חדש ועדיין לא לדעת מה לעשות באמצעותו. העבודה האסטרטגית מחייבת לשאול איזו אפשרות נפתחת, למי היא חשובה ואילו תנאים יאפשרו לה להתקיים.

רעיון נעשה אפשרות פעולה כאשר נבנה לו בסיס ממשי. נזהה את החסם המכריע (Crux) ונבחר בדיקה שיכולה לשנות החלטה. נברר מראש מה יצדיק המשך, שינוי או עצירה. כך נעבור מהסכמה סביב רעיון ללמידה עליו.

היכולת נוצרת גם בין אנשים ובין ארגונים

אפשרות שחברה אינה מסוגלת לממש לבדה עשויה להיות אפשרית באמצעות שותפות. השאלה היא איזו תרומה נביא, מה ישלים אותה, ומדוע יהיה לאחרים כדאי להשתתף.

זהו החיבור שאני מוצא בין פלסן לבין הקריאה שלי בהואנג. יכולת מקבלת משמעות נוספת כשהיא מאפשרת לאחר לפעול. תכנון שמתאים להשתלבות אצל שותף יכול להרחיב את השימוש. כדי שהקשר יימשך, כל משתתף צריך לקבל ממנו ערך. היתרון התחרותי דורש להמשיך להצדיק את התרומה שלנו.

אותה עבודה מתחילה בתוך החברה. הבינה האנושית מפרשת מצב, שואלת ומפעילה שיפוט. ההון האנושי מספק ידע וניסיון שנצברו אצל האנשים. הבינה המלאכותית יכולה לסייע בניתוח ובבניית חלופות. ההון החברתי מאפשר לחשוף ידע, לחלוק על הנחה ולפעול יחד.

החיבור ביניהם צריך להיבחן בתוצאה. האם זיהינו אפשרות שלא ראינו? האם בדקנו הנחה שהיינו עלולים לקבל בלי ביקורת? האם הצלחנו לעשות במציאות דבר שלא יכולנו לעשות קודם?

מערכת שמציעה תשובות רבות אינה מבטיחה חקירה טובה. צריך להביא אליה הקשר, לדרוש הסברים חלופיים, ולבדוק את ההצעות עם אנשים ועם ראיות מן המציאות. גם חלוקת העבודה עם המערכת דורשת בדיקה.

כשהכלים משתנים, נבחן מחדש מה אפשר לבצע באמצעותם. נשמור את הידע ואת נימוקי ההחלטות כך שנוכל להשתמש בהם שוב. היכולת להחליף כלי בלי לאבד את הלמידה היא חלק מן היכולת של הארגון להתפתח.

בעיניי, המשאב הנדיר יהיה היכולת לזהות איזו תגלית ראויה לתשומת לב ומה אפשר לעשות באמצעותה. ככל שיתרבו ההצעות, נצטרך להקדיש יותר מחשבה לבחירה.

יצירת אפשרויות מחייבת משמעת כלכלית

האפשרויות דורשות זמן, כסף ואנשים. כל השקעה מגבילה זמנית את היכולת להשקיע במקום אחר. לכן גם אפשרות מרתקת חייבת להצדיק את המשאבים הדרושים לה.

הדוגמה הכלכלית בספר נועדה לשנות את נקודת המבט. רווח של עשרה על הון של מאתיים נראה אחרת מרווח של חמישה על הון של עשרים וחמישה. כאשר עלות ההון היא עשרה אחוזים, הראשון אינו מכסה אותה באותה שנה. השני מכסה אותה. הרווח החשבונאי המדווח לבדו לא נתן לנו את התשובה.

מכאן נגזרת אחריות ברורה לדירקטוריון ולהנהלה. עליהם להבין כיצד החברה יוצרת ערך לאורך זמן, וכיצד המדידה והתגמול משפיעים על ההחלטות. קיצוץ שבונה בונוס היום ומפרק יכולת חיונית למחר דורש מהם הסבר כלכלי ואסטרטגי.

גם רווח כלכלי של שנה אחת אינו מספיק לשיפוט. יכולת חדשה עשויה להיות רחוקה מהכנסות. נבחן מה למדנו, מה כבר אפשר לבצע, ואיזו ראיה מצדיקה את ההשקעה הבאה. ההצדקה לעתיד אינה פוטרת מבקרה בהווה.

לפני ויתור על יכולת נבחן גם אילו אפשרויות ייעלמו. כמה זמן וכסף יידרשו כדי לשקם אותה אם נזדקק לה? גם מחיר ההימנעות מהשקעה חייב להיכנס לדיון.

יצירת אפשרויות וגניזתן הן חלק מאותה אחריות. נרחיב את החיפוש ונרכז משאבים בדרכים הראויות לפיתוח. כשהבדיקה שוללת את ההצדקה להמשך, נכריע ונשחרר משאבים. נשמור את הידע ואת הסיבה להחלטה. אם שינוי במציאות נוגע לסיבה הזאת, נוכל לבחון מחדש.

הארגון צריך לאפשר לאדם לומר שהאפשרות שהציע אינה מוצדקת. דיווח כזה יכול לחסוך כסף ולהעביר ידע לעבודה הבאה. איכות הלמידה והיושר בדיווח חייבים לקבל ביטוי בהערכת האנשים.

מה תעשה עכשיו עם השאלה שהבאת

במבוא ביקשתי ממך להביא שאלה שחשובה לך. אחרי הקריאה, ההקשבה והדיאלוג, כדאי לחזור אליה. מה השתנה בדרך שבה אתה מבין אותה? האם אתה עדיין מבקש להשיג את אותה תוצאה? איזו הנחה איבדה את מעמדה כעובדה?

אני מציע לכתוב לעצמך החלטה קצרה. מה אתה מבקש לאפשר ולמי. איזה עיקרון ינחה את בחירתך. איזו אפשרות תבדוק ומה אתה צריך ללמוד עליה. את מי תצרף ומתי תחזור להכרעה. ומה תפסיק לעשות כדי לפנות לכך משאבים.

אחרי הבדיקה חזור למה שכתבת. בחן מה השתנה בהבנה שלך ומדוע. תיעוד כזה יאפשר לך לראות כיצד החשיבה שלך מתפתחת, ולקחת את הלמידה גם אל אפשרות שלא דמיינת בתחילת הדרך.

חזור גם להרגל הניהולי שבחרת בתחילת הספר. באיזו ישיבה שאלת שאלה אחרת? איזו הנחה נבדקה לפני שהתחייבת? איזו פעולה שינית בעקבות מה שלמדת? בחר מה תרצה לחזור ולעשות, וקבע את המועד הבא. כך הלמידה יכולה להפוך לדרך ניהול מתמשכת.

לכך התכוונתי כשהזמנתי אותך להיות שותף לספר. אני מביא ניסיון, רעיונות ופרשנויות. אתה מביא מציאות שאני איני מכיר. המפגש ביניהם, בסיוע הבינה המלאכותית, עשוי ליצור תובנה שאיש מאיתנו לא הביא איתו מראש. אפשר גם לחלוק על הכתוב ולהגיע למסקנה אחרת. העיקר הוא להבין על מה היא נשענת ולבחון מה היא מאפשרת.

Learning by Thinking Together

זאת דרך הלמידה שעליה בנויה היצירה הזאת. הערך שלה יתברר במה שתוכל להבין ולעשות באמצעותה. וממנה תוכל להתחיל לכתוב את הפרק הבא במציאות שלך.

ניהול עסקים בעידן אי הוודאות מחייב יכולת ליצור אפשרויות.

בסיכון יש הסתברויות. באי ודאות אין הסתברויות ואין ידיעה מה יקרה. לכן נדרשת עבודה מתמשכת על יצירת אפשרויות ובדיקתן, על גניזת אלה שאין להן הצדקה ועל בניית יכולות לפעולה.

העתיד אינו שייך רק למי שיודע לפתור בעיות, אלא למי שיודע ליצור אפשרויות שלא חשבנו עליהן קודם.

בעידן אי הוודאות, איזו אפשרות תתחיל ליצור עכשיו, ועם מי תחשוב עליה יחד?