מרווח חשבונאי לערך כלכלי

תמצית לקריאה קצרה

רווח חשבונאי לבדו אינו מלמד אם נוצר ערך. יש לבחון גם את ההון המושקע ואת עלותו. יכולת חדשה דורשת בדיקת התקדמות ולמידה, לצד בקרה על ההשקעה.

יצירת אפשרויות מחייבת השקעה עוד לפני שיודעים מה יקרה. לכן ניהול עסקים בעידן אי הוודאות דורש מדידה כלכלית. עליה לבחון גם את ההון שנדרש היום וגם את היכולות והאפשרויות שההשקעה בונה.

שתי חברות מוכרות באותו היקף. אחת מציגה שיעור רווח חשבונאי גבוה יותר. האם היא גם טובה יותר מבחינה עסקית?

נבחן תחילה את המכירות ואת הרווח

הסכומים במיליוני שקלים. המכירות והרווח שנתיים. ההון הוא ממוצע שנתי. הרווח בדוגמה הוא רווח תפעולי לאחר מס ולפני הוצאות מימון.

איזו חברה טובה יותר לדעתך?

חברה א' מרוויחה יותר. גם שיעור הרווח שלה גבוה יותר. עכשיו נוסיף את ההון שכל חברה אוחזת כדי לייצר את ההכנסות והרווח..

התשואה על ההון היא הרווח חלקי ההון המושקע. חברה א' מרוויחה 10 על הון המושקע של 200. חברה ב' מרוויחה 5 על הון המושקע של 25.

כעת התמונה משתנה. חברה ב' מפיקה יותר רווח מכל שקל שהושקע בפעילות. התשואה שלה על ההון גבוהה פי ארבעה.

גם להון יש מחיר

בעלי ההון מצפים לתשואה תמורת הכסף והסיכון. עלות ההון המשוקללת נקראת WACC. נניח שהיא 10% בשתי החברות.

הרווח הכלכלי הוא הרווח שנותר לאחר הפחתת עלות ההון. חברה א׳ מרוויחה 10, אך עלות ההון שלה היא 20. חברה ב׳ מרוויחה 5, ועלות ההון שלה היא 2.5.

חברה א׳ מציגה רווח חשבונאי, אך רווח כלכלי שלילי. חברה ב׳ מכסה את עלות ההון ויוצרת רווח כלכלי חיובי. ההשוואה מתייחסת לשנה הנבחנת ואינה קובעת את שווי החברות.

מה משתנה בניהול

הדוחות החשבונאיים מציגים גם נכסים והתחייבויות. אבל הרווח החשבונאי אינו מחויב במלוא עלות ההון. עלות ההון העצמי אינה נרשמת בו כהוצאה.

המדידה הכלכלית מחברת את הרווח להון ולעלותו. דירקטוריון שמסתפק ברווח המדווח עלול להחמיץ השמדת ערך. הרווח עלה. החברה לא בהכרח התחזקה.

אחיזת הון

מלאי, אשראי ללקוחות וציוד קושרים כסף לפעילות. דירקטוריון שבוחן רווח ומתעלם ממחיר ההון, עלול לאשר בזבוז הון ולקרוא לו הצלחה עסקית. המדידה הכלכלית חושפת את המחיר ודורשת להצדיק אותו.

מכירות ותנאי עסקה

עסקה יכולה להגדיל רווח, אך לדרוש מלאי ואשראי רבים. כשהתוספת לרווח אינה מכסה את עלות ההון הנוסף, החברה יכולה למכור יותר ולהפסיד ערך. לכן מחיר העסקה ותנאי התשלום חייבים לשקף גם את ההון.

צמיחה והקצאת כסף

צמיחה אינה הישג בפני עצמו. כשהתשואה על ההון לאורך זמן נמוכה מעלותו, הרחבת הפעילות משמידה ערך. דירקטוריון שחוגג רק גידול ברווח מתגמל את הטעות.

יעדים ותגמול מנהלים

תגמול על רווח שנתי בלבד עלול לשלם למנהל על קיצוץ ביכולות העתיד. הבונוס משולם היום. מחיר אובדן היכולת מתגלה מאוחר יותר. על הדירקטוריון לבדוק איך הושג השיפור ומה אבד בדרך. גם מדד כלכלי שנתי לבדו אינו מספיק.

מחקר פיתוח והנדסה בונים את עתיד החברה

הכסף יוצא היום. התועלת עשויה להגיע בשנים הבאות. אופן המדידה משפיע על ההחלטה להשקיע, להרחיב או לעצור. כאן נבחנת יכולתו של הדירקטוריון לראות מעבר לדוח השנתי.

הטיפול החשבונאי

לפי תקן IAS 38, עלויות מחקר נרשמות כהוצאה כשהן נוצרות. הן מקטינות את הרווח המדווח באותה תקופה. עלויות פיתוח נרשמות כנכס רק כשמתקיימים כל תנאי התקן. נדרשים, בין היתר, היתכנות טכנית ותועלת כלכלית צפויה. כאן בדיוק טמונה בעיניי בעיה ניהולית. בשלב מוקדם אין לנו ידיעה מה יקרה. תנאי ההכרה החשבונאית אינם תחליף להכרעה אסטרטגית.

כשאין עמידה בתנאים, גם הפיתוח נרשם כהוצאה. נכס פיתוח מופחת ממועד זמינותו לשימוש, לאורך חייו השימושיים. [1]

הטיפול במדידה הכלכלית

בניתוח הכלכלי אפשר לראות במו״פ השקעה ביכולת עתידית. בגישה שמציג דמודרן, צוברים עלויות מחקר ופיתוח כנכס כלכלי. את מלוא ההוצאה השנתית מחליפה הפחתה של ההשקעות שנצברו. ההפחתה נפרסת על פני תקופת התועלת המשוערת. היתרה שטרם הופחתה מצטרפת להון ונושאת עלות הון. פיתוח שכבר נרשם כנכס בדוחות אינו נוסף פעם שנייה. כך מתאימים גם את הרווח וגם את ההון. התשואה אינה משתפרת בהכרח. הכסף ששולם אינו משתנה. [2]

הנדסה נבחנת לפי מטרתה

הנדסה התומכת בייצור השוטף היא חלק מעלות הפעילות. הנדסה הבונה מוצר או יכולת לשנים הבאות נבחנת כהשקעה. רישומה כנכס בדוחות תלוי בתקנים ובתנאים החלים עליה. בניתוח הכלכלי נדרשת הצדקה לתועלת העתידית. שם המחלקה אינו קובע את מהות ההוצאה.

כיצד שיפור בדוח עלול להחליש את החברה

כאשר פיתוח נרשם כהוצאה, קיצוץ בו יכול לשפר מיד את הרווח. אבל הקיצוץ עלול לפזר ידע, לפרק צוות ולדחות מוצר חדש. החיסכון מופיע בדוח הנוכחי. הנזק מתגלה אחר כך בפחות בידול ובפחות כוח תמחור. שיקום היכולת דורש זמן וכסף. הזדמנות שנסגרה לא תמיד תחזור.

זהו מנגנון מסוכן: שיפור מדווח לצד שחיקה כלכלית. בעיניי, דירקטוריון שמתגמל זאת משתתף בהחלשת החברה. הוא מחליף יכולת להתחרות בעתיד בתוצאה נוחה להצגה היום. הדוח יכול להיות תקין לחלוטין. ההחלטה יכולה להיות הרסנית.

מיומנות חשבונאית לבדה אינה מספיקה לדירקטוריון

דירקטוריון יכול לדעת לקרוא כל סעיף בדוח, ובכל זאת לא להבין כיצד החברה יוצרת ערך. כשהוא חסר מיומנות אסטרטגית, כלכלית ופיננסית, הדיוק החשבונאי עלול לתת לו ביטחון בהחלטות שגויות.

דוח תקין אינו תעודת כשרות לאסטרטגיה.

בעיניי, הפיכת הרווח החשבונאי למצפן עליון היא כשל באחריות הדירקטוריון. תפקידו מחייב להבין מה בונה יתרון תחרותי, מה צורך הון ומה יוצר תשואה לאורך זמן.

החשבונאות אינה מחייבת לקצץ במחקר או בפיתוח. הדירקטוריון בוחר כיצד להשתמש במדידה. האחריות לנזק מתחילה כשהוא הופך כללי דיווח לכללי החלטה, בלי לבחון את המשמעות הכלכלית.

מה הגישה הכלכלית דורשת מהדירקטוריון

לפני קיצוץ בפיתוח: איזו יכולת נאבד?

לפני אישור צמיחה: מה נקבל תמורת ההון הנוסף?

לפני תשלום בונוס: האם נוצר ערך, או רק שופר הדוח?

אלה שאלות יסוד של אחריות עסקית.

מחקר פותח אפשרויות. פיתוח והנדסה בונים יכולות. יש לבחון מה למדנו ומה נוכל לעשות שלא יכולנו קודם. שום שינוי ברישום החשבונאי אינו יוצר זאת בעצמו.

בכרטיס האפשרות נפרט את ההוצאה הקרובה ואת ההון שיידרש. נבחן גם עלות החזקה, זמן בנייה מחדש ושימושים אחרים ביכולת. לא נציג מספר מומצא כשווי ידוע של האפשרות. נגדיר איזו התקדמות תצדיק את ההתחייבות הבאה.

גם היוון אינו הופך פיתוח כושל להשקעה טובה. הגישה הכלכלית דורשת הצדקה לתועלת העתידית, בדיקת התקדמות ונכונות לעצור כשאין הצדקה להמשך. היא בוחנת יחד את עלות ההון ואת האפשרויות שנבנות.

בעידן אי הוודאות אין לנו דרך לדעת איזו אפשרות תבשיל. נדרשת משמעת הקצאה ולמידה. נממן בדיקה מוצדקת, נבחן את הממצאים ונחליט על השלב הבא. לצד התוצאה הכלכלית נבדוק אילו יכולות נבנו, ואילו אפשרויות יאבדו אם נפסיק להשקיע. כך המדידה משרתת את היכולת ליצור אפשרויות.

שאלות לקורא

האם הדירקטוריון שלך מתגמל בניית חברה טובה יותר?

או הצגת דוח טוב יותר?

ואיזו אפשרות לעתיד תוכל להיבנות אם תשנה את מה שהוא מודד ומתגמל?

צעד ליישום

בחר פעילות אחת ובחן את הרווח שלה לצד ההון שהיא צורכת. אם נבנית בה יכולת חדשה, הוסף גם ראיית התקדמות. בדוק אם המדידה משנה את ההמלצה להנהלה.

לקריאה נוספת

[1] IFRS Foundation | IAS 38 Intangible Assets https://www.ifrs.org/issued-standards/list-of-standards/ias-38-intangible-assets/

[2] Aswath Damodaran | Research and Development https://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/New_Home_Page/valquestions/R%26D.htm

Aswath Damodaran | Economic Value Added https://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/New_Home_Page/invfables/eva.htm

Stern Value Management | Economic Value Added https://sternvaluemanagement.com/economic-value-added-eva