סיכון, אי ודאות ויצירת אפשרויות

תמצית לקריאה קצרה

בסיכון יש הסתברויות. באי ודאות אין הסתברויות ואין ידיעה מה יקרה. נדרשת בניית יכולות לפני שיודעים מתי יידרשו. לפני ויתור על יכולת צריך לבחון גם מה נאבד.

ניהול סיכונים חיוני.

אבל בתנאי אי ודאות הוא אינו מספיק.

אי ודאות מחייבת אותנו להרחיב את המבט מעבר לרשימת הסיכונים.

ליצור אפשרויות פעולה ולשמר יכולות חיוניות.

פלסן מדגימה כיצד חיבור בין יכולות פתח אפשרות לצמיחה בלי לחזות מראש איזה ביקוש יופיע.

גרמניה ממחישה את הסכנה שבוויתור על יכולת שקשה לשקם, לצד תלות גבוהה בספק חיצוני.

יצירת אפשרויות ושימור יכולות חיוניות הם חובה אסטרטגית. אנחנו יודעים על מה אנחנו מוותרים היום. איננו יודעים מתי נזדקק לו מחר.

אם כך, מדוע חברות אינן משקיעות בכך מספיק?

לטענתי, חסם מרכזי הוא החשיבה החשבונאית בשילוב תמריצים שמעדיפים את הרווח הנוכחי. העלות של בניית העתיד נראית היום. ערך האפשרויות שנוצרות אינו תמיד נראה בדוחות.

נתחיל בהבחנה בין סיכון לאי ודאות.

משם נעבור לבניית אפשרויות ולשימור יכולות. לבסוף נבחן מה מונע מחברות להשקיע בעתידן.

כאשר רשימת הסיכונים אינה מספיקה

ניהול סיכונים מתחיל בזיהוי אירועים שעלולים להשתבש. מעריכים את הסבירות שלהם ואת השפעתם. לאחר מכן פועלים למניעה ולצמצום הנזק.

הגישה הזאת נשענת על היכולת לזהות את האירועים ולהעריך אותם באופן סביר.

באי ודאות אין הסתברויות. אין לנו ידיעה כלשהי מה יקרה.

בסיכון אנחנו יודעים מה עלול לקרות. יש הסתברויות. אפשר להעריך את הסיכוי ואת הנזק, גם כשאיננו יודעים איזה אירוע יתממש בפועל.

באי ודאות אין בסיס לחישוב כזה. אסור להציג מספר שנבחר כהסתברות ידועה. לעיתים גם האירועים עצמם אינם חלק מתמונת המחשבה שלנו.

אי ודאות הייתה קיימת תמיד. כשהטכנולוגיה, השווקים והסביבה המדינית משתנים, תוכנית שנשענת על המשך התנאים המוכרים עלולה לאבד את בסיסה. פירוט התוכנית אינו מעניק ידיעה על העתיד.

אין פירוש הדבר שצריך להפסיק לתכנן או לנהל סיכונים.

צריך להכיר במגבלות התכנון.

לצד ההיערכות לאירועים שאפשר להעריך, יש לבנות יכולות פעולה גם למצבים שאיננו יודעים לתאר מראש.

חלק מהאפשרויות האלה אינן נדרשות כיום. ערכן עשוי להתברר רק כאשר המציאות תשתנה.

חברה צריכה לבנות דרכי פעולה לפני שהיא יודעת לאיזו מהן תזדקק. יכולת טכנולוגית, שותפות, גישה לשוק חדש או דרך אחרת להשתמש בידע הקיים יכולות לפתוח אפשרויות כאלה.

רעיון לבדו אינו אפשרות פעולה.

ניסויים, למידה והשקעה מדורגת הופכים אותו ליכולת שאפשר להפעיל.

פלסן ויצירת אפשרויות לצמיחה

בסיפור פלסן כפי שאני מתאר אותו, המניע היה שאיפה לצמיחה.

השאלה הייתה כיצד להגיע למקום שבו החברה עדיין אינה פועלת, וליצור פתרון בעל ערך חדש.

פיתוח המיגון הפסיבי העלה שאלה משלימה: כיצד יוכל הרכב לשאת את משקל המיגון ולשמור על ניידות ויציבות? מיגון טוב אינו מספיק אם הרכב שעליו הוא מותקן אינו מסוגל לבצע את משימתו.

המענה דרש חיבור בין תחומים: מיגון, חלוקת משקל, מרכז כובד, שלדה ומתלים. בניית היכולת המשלימה בהנדסת הרכב הרחיבה את הערך של יכולת המיגון. יכולות ההנדסה שפלסן מתארת כיום כוללות שילוב בין הגנה, משקל וביצועי הרכב. [1]

יכולת אחת הגדילה את ערכה של האחרת. החיבור ביניהן הרחיב את סוג הבעיות שהחברה יכלה לפתור ואת סוג הפתרונות שיכלה להציע.

בהמשך נוצר ביקוש משמעותי לפתרונות המשלבים הגנה וניידות בעיראק ובאפגניסטן. בשנת 2009 תיעדה אושקוש שימוש במיגון פלסן ברכב שנועד לצורכי הלחימה באפגניסטן, על בסיס מערכות מיגון שכבר שירתו בעיראק. [2]

הביקוש ממחיש את ערך היכולות שנבנו. הלקח האסטרטגי אינו תלוי בחיזוי המלחמות.

הוא נמצא בבניית יכולות שאפשרו לחברה לפעול כאשר ההזדמנות הופיעה.

יצירת אפשרויות אינה מחייבת לדעת מראש מי יהיה הלקוח הבא או מה יהיה האירוע שייצור ביקוש.

היא מחייבת להבין איזה חיבור חדש של יכולות עשוי להרחיב את הערך שאפשר להציע.

השאלה האסטרטגית היא: איזו יכולת משלימה תהפוך את מה שאנחנו כבר יודעים לעשות לבסיס לאפשרות חדשה?

גרמניה והמחיר של צמצום אפשרויות

לאחר אסון פוקושימה ביפן, ממשלת אנגלה מרקל החליטה בשנת 2011 להאיץ את היציאה מאנרגיה גרעינית. פיתוח התשתית, בנייתה והפעלתה דרשו משאבים עצומים. בעיניי, זניחת יכולת כזאת ללא חלופה זמינה היא כשל אסטרטגי חמור.

כך, שלושת הכורים האחרונים נסגרו ב15 באפריל 2023, בתקופת ממשלה אחרת. [3]

במקביל לקידום אנרגיות מתחדשות, גרמניה נותרה תלויה מאוד בגז רוסי. לפי רשות הרשתות הפדרלית בגרמניה, רוסיה סיפקה 52 אחוזים מיבוא הגז הגרמני בשנת 2021. בשנת 2022 אספקת הגז דרך נורד סטרים הצטמצמה עד להפסקתה בתחילת ספטמבר. [4]

הגז שימש גם לחימום ולתעשייה. לכן חשמל גרעיני לא היה יכול להחליף את כולו. התלות ברוסיה לא נוצרה רק בגלל סגירת הכורים, והמשך הפעלתם לבדו לא היה פותר את משבר הגז.

ובכל זאת, בעיניי, השילוב ממחיש כשל אסטרטגי: צמצום יכולת קיימת שקשה לשקם, לצד הסתמכות גבוהה על גורם שהחלטותיו אינן בשליטתך.

בבחינת ההחלטה יש לשקול גם בטיחות, עלות וסביבה. לצד אלה, צריך לבחון את האפשרויות שאובדות.

ההחלטה נועדה להפחית סיכון גרעיני. אך היה צורך לבחון גם את המוכנות למצב שבו האספקה החיצונית תיפגע. החלטה שמפחיתה סיכון מסוג אחד יכולה להגדיל את החשיפה לסוג אחר.

ליכולת קיימת יש ערך כעתודה. הידע, האנשים והתשתיות מאפשרים להגיב להפתעות. ביטולם עלול לפגוע במוכנות גם אם הוא נראה מוצדק בתנאים הנוכחיים.

אין הכרח לשמר כל יכולת לנצח. אבל לפני שמוותרים עליה, צריך להבין אילו אפשרויות היא משמרת, מהן החלופות הזמינות וכמה זמן יידרש לבנות אותה מחדש. יש להבחין בין חלופה שמתוכננת לעתיד לבין חלופה שכבר מסוגלת לפעול.

פלסן ממחישה כיצד חיבור יכולות מרחיב את מרחב הפעולה.

גרמניה ממחישה כיצד ויתור על יכולת יכול לצמצם אותו.

בשני המקרים, השאלה אינה רק מה כדאי בתנאים הנוכחיים, אלא מה נוכל לעשות אם התנאים ישתנו.

מה מונע מחברות לבנות אפשרויות

שתי הדוגמאות מחדדות את חשיבותו של מרחב פעולה.

אם כך, מדוע חברות אינן משקיעות מספיק בבנייתו?

לטענתי, אחד החסמים המרכזיים הוא חשיבה ניהולית שמצמצמת את הצלחת החברה לתוצאה החשבונאית הנוכחית.

כללי החשבונאות אינם אחידים לכל הוצאות המחקר והפיתוח. לפי התקינה הבינלאומית, הוצאות מחקר מוכרות כהוצאה בעת התהוותן. הוצאות פיתוח שעומדות בתנאים מוגדרים מוכרות כנכס. [5]

אבל הפער הניהולי נותר: העלות של בניית העתיד נראית היום.

ערך האפשרויות שנוצרות אינו תמיד נראה בדוחות.

גם כאשר השקעה מוכרת כנכס, ערכה האסטרטגי אינו בהכרח משתקף בערך החשבונאי שלה.

השקעה במחקר, בניסוי או ביכולת חדשה עשויה להפחית את הרווח הנוכחי. התועלת עשויה להגיע מאוחר יותר, ואולי בתקופת כהונתו של מנכ״ל אחר.

העלות קרובה ומוחשית.

התועלת רחוקה ותלויה בדברים שעדיין אינם ידועים.

כאשר התגמול, הכרת השוק והערכת העמיתים תלויים בעיקר ברווח הנוכחי, נוצר תמריץ לדחות את ההשקעה. קיצוץ יכול לשפר את התוצאה המדווחת מיד.

אובדן היכולת עשוי להתגלות רק בעתיד.

המנכ״ל יכול להצליח במדדים העכשוויים שלו, בעוד החברה מאבדת אפשרויות לעתיד.

התנהגות שנראית נבונה מבחינת מערכת התמריצים שלו עלולה לפגוע בחברה שהוא אמור להכין לשנים הבאות.

זו אינה תוצאה הכרחית של כללי החשבונאות. זו סכנה שנוצרת כאשר הדירקטוריון הופך את הדוח החשבונאי למדד כמעט בלעדי להצלחה. החשבונאות ממלאת תפקיד חשוב במדידה ובבקרה. הבעיה מתחילה כשהיא מחליפה את השיפוט האסטרטגי.

במצב כזה, המנכ״ל מנהל היטב את החברה של היום, אבל עלול להזניח את החברה של מחר. החברה עשויה להציג שיפור ברווח, בזמן שהיכולת שלה לחדש, להסתגל ולפתוח מקורות צמיחה נחלשת.

הפתרון מחייב מערכת מדידה כלכלית שנותנת למנהלים כלים טובים יותר לקבלת החלטות.

לצד התוצאה הנוכחית, עליה לבחון גם את ההשקעות שבונות את עתיד החברה.

בפרק 5 נבחן כיצד מדידה כלכלית יכולה לתמוך בהשקעות שבונות את מרחב הפעולה העתידי של החברה.

המטרה היא לחבר בין המדידה והתמריצים לבין האחריות לעתיד החברה.

בדיקה יכולה ללמד אם טכנולוגיה פועלת היום או אם לקוח מסוים מוכן לשלם בתנאים שנבדקו. היא אינה מגלה מה יקרה בעתיד ואינה מייצרת הסתברויות לעולם לא ידוע. תפקידה לבנות בסיס לפעולה הבאה. ניהול בעידן אי הוודאות מחייב להמשיך ליצור אפשרויות.

האחריות לעתיד החברה

ניהול סיכונים מסייע להתמודד עם מה שאנחנו מסוגלים להעריך.

בתנאי אי ודאות, הוא אינו מספיק.

ניהול בתנאי אי ודאות מחייב יצירת אפשרויות שערכן העתידי עדיין אינו ברור, ושימור יכולות חיוניות גם כשהן אינן נדרשות היום.

בנייתן מחדש עלולה להיות יקרה, ממושכת, ולעיתים בלתי אפשרית בזמן העומד לרשותנו.

לכן, חברה שרוצה להתכונן לתנאי אי ודאות חייבת לעסוק ביצירת אפשרויות באופן שיטתי.

גם הימנעות מהשקעה היא החלטה שיש לה מחיר, אף אם הוא אינו מופיע בדוח הנוכחי.

איננו יודעים מה תהיה ההפתעה הבאה. אפשר לבנות יכולות לפעולה לפני שהיא מגיעה.

בפרקים הבאים נבחן כיצד יוצרים אפשרויות, כיצד בודקים אותן וכיצד הופכים אותן לדרכי פעולה ממשיות.

שאלה לקורא

איזו יכולת אתה עומד לוותר עליה היום, ואילו אפשרויות תסגור ההחלטה הזאת בפני החברה?

צעד ליישום

בחר יכולת אחת שעומדת לקיצוץ או להפסקה. הוסף לדיון מה היא מאפשרת ומה יידרש לשקם אותה. בדוק אם המידע משנה את החלטת ההשקעה.

מקורות

[1] Plasan, Survivability Technologies and Armored Vehicle Engineering. https://plasan.com/engineering/

[2] Oshkosh Defense, Mission Proven Vehicle Components and Technologies Featured in Oshkosh M ATV Vehicle Design, 26 February 2009. https://oshkoshdefense.com/mission-proven-vehicle-components-and-technologies-featured-in-oshkosh-m-atv-vehicle-design/

[3] German Federal Government, Compensation for the Phaseout of Nuclear Power, 24 March 2021. https://www.bundesregierung.de/breg-en/service/archive/compensation-for-nuclear-phaseout-1881422 ; BMWE, 13 April 2023. https://www.bundeswirtschaftsministerium.de/Redaktion/DE/Pressemitteilungen/2023/04/20230413-deutschland-beendet-das-zeitalter-der-atomkraft.html

[4] Bundesnetzagentur, Gas Supply Figures for 2022, 5 January 2023. https://www.bundesnetzagentur.de/SharedDocs/Pressemitteilungen/EN/2023/20230105_RueckblickGas2022.html

[5] IFRS Foundation, IAS 38 Intangible Assets. https://www.ifrs.org/issued-standards/list-of-standards/ias-38-intangible-assets/