עקרונות יסוד וחקירת אפשרויות

תמצית לקריאה קצרה

הייעוד מגדיר מה אנחנו מבקשים להשיג. חשיבה מעקרונות יסוד בוחנת מה באמת נכון. יצירת אפשרויות מרחיבה את מה שנוכל לבנות. ניסוי במציאות מאפשר לבדוק את ההנחות.

אין לנו ידיעה מה יקרה. לכן עלינו לברר מה אנחנו רוצים לבנות, וליצור אפשרויות הנשענות על הבנה של המציאות. זהו התפקיד של בירור הייעוד ושל חשיבה מעקרונות יסוד.

אני כותב את הפרק הזה במהלך ביקור בחבל אמיליה שבאיטליה.

אני מקווה שהשתייה המרובה של למברוסקו לא משבשת את איכות המחשבה. ואולי להפך...

ללמברוסקו יצא שם רע. כאן פגשתי יינות-למברוסקו שהזכירו לי כמה השם הכללי עלול להסתיר את איכות המוצר המסוים.

נזכרתי בבדיחה שסיפר לי ידיד עורך דין. תשעים אחוז מעורכי הדין מוציאים שם רע לאחרים. לפעמים נדמה שגם ליין-למברוסקו יש בעיה דומה.

למברוסקו טוב משתלב בעיניי היטב עם האוכל המקומי. פרושוטו, סלומי ופרמג'אנו רג'אנו. הוא מאזן את חוויית האכילה של המאכלים העשירים בשומן.

אם חיפשת דוגמה לסינרגיה, הנה אחת. היין והאוכל מקבלים משמעות נוספת כשהם נפגשים.

הסקרנות שלי מובילה אותי מעבר לכוס ולצלחת. אני רוצה להבין את האנשים, את תהליך היצירה ואת המבנה העסקי שמאפשר אותה.

ביקרנו בעסקים משפחתיים קטנים. חלקם פועלים כבר כמה דורות. פגשנו גם קואופרטיבים המאגדים חקלאים ויוצרים יתרונות לגודל.

מה למדתי

אצל האנשים שפגשתי, התשוקה למוצר, לשירות ולקהל היעד עמדה במרכז. התרשמתי שההתרחבות כפופה לתשוקה הזאת. זהו כמובן מדגם קטן ולא מייצג. הוא נותן לי נקודת התבוננות.

הצפנו לחבל ואלפוליצ'לה כדי ללמוד את תהליך ייצור האמרונה. באחד היקבים פגשתי שלוש יכולות משלימות.

האב מטפל בכרמים. הבת, סמואלה, מנהלת את העסק. היא סומלייה בהכשרתה ומעמיקה בהבנת היין. האח, אדוארדו, הוא יינן שמבין היטב את תהליכי הייצור.

מן המפגש בין היכולות האלה נוצרים יינות ייחודיים. כפי שהתרשמתי, התשוקה ליין מחברת את העבודה כולה. מן הכרם ועד לכוס.

סמואלה ואדוארדו פרשו לפניי את משנתם: Winefullness. שותים בתשומת לב. מנסים להבין את המורכבות ואת מה שהיינן ביקש להביע. עבורי, זו המחשה לתשוקה למוצר.

המפגש חידד הבחנה שפגשתי גם בחברות אחרות:

יש תשוקה למוצר או לשירות.

ויש תשוקה לבנות עסק גדול ולכבוש שווקים.

האם הן יכולות לדור בכפיפה אחת, ביחד?

כשהן מתנגשות, הבחירה משפיעה על העסק ועל המוצר.

הייעוד שמכוון את החברה

מי אתה?

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

לשם מה אנחנו קיימים?

מה אנחנו באמת רוצים ליצור?

ומה איננו מוכנים להקריב?

התשובות מכוונות את המודל העסקי. נחזור אליו בהמשך. כאן הן נקודת המוצא לחקירה.

האם חייבים לבחור בין תשוקה למוצר לבין צמיחה?

המפגש עם הקואופרטיבים העלה אצלי אפשרות אחרת.

יצרנים יכולים לשתף השקעות, עיבוד, שיווק וגישה לשווקים.

הם גם יכולים לבנות מותג פרטי שלהם ברמת האיכות בתוך העשייה הכוללת של הקואופרטיב. למשל: גבינת פרמג'נו ריג'אנו העשויה מחלב אורגני מיצרן אחד. בעוד יצרני החלב האחרים מייצרים חלב בהתאם לרגולציה הרשמית.

ועל ידי כך לפתח ושמור על הייחודיות שלהם.

הם יכולים להישאר שותפים בבעלות ובהחלטות. זהו מבנה שעשוי לאפשר צמיחה תוך שמירה על הקשר למוצר.

כדי שיצליח, דרושים כללי איכות, תמריצים ובקרה משותפת. המבנה לבדו אינו מבטיח איכות.

גם העברת ייצור או הכנסת משקיע דורשות בדיקה. יצרן מתמחה עשוי לשפר איכות. לחץ להגדיל רווחים עלול לפגוע בה. צריך לברר מי מחליט, מה מתגמלים ומי יכול לעצור פשרה מזיקה.

חברה משפחתית יכולה להיות גם ציבורית. צורת הבעלות משפיעה על ההחלטות. היא אינה מספיקה כדי להבין את תשוקת הבעלים או להסיק מה תהיה איכות המוצר.

השאיפה מגדירה את הכיוון הרצוי לנו. כדי להבין איך להתקדם, צריך לבחון את המציאות שעליה אנחנו פועלים.

מה באמת נכון

חשיבה מעקרונות יסוד מתחילה מבאור המצב. אני מבחין בינה לבין העיקרון היסודי של החברה. העיקרון היסודי מבטא את המחויבות שנבחרה מתוך הייעוד. החשיבה מעקרונות יסוד בודקת את ההנחות שעליהן נבנה את הפעולה.

מה אנחנו יודעים?

כיצד הדברים פועלים?

אילו מגבלות ממשיות קיימות?

ואילו הנחות קיבלנו בלי לבדוק?

מן היסודות האלה בונים מחדש את הבנת הבעיה. גם הפתרון הקיים עומד לבחינה.

״כך תמיד עשינו״ מתאר הרגל. עדיין צריך לבדוק אם הוא נחוץ.

ניקח את הטענה: ״אי אפשר לגדול בלי לפגוע באיכות״. מה גורם לפגיעה? ידע? זמן? ציוד? שליטה בתהליך?

נניח שביררנו שהאיכות תלויה בידע שנמצא אצל אדם אחד. צריך לזהות מה הוא יודע לעשות. מה אפשר להעביר לאחרים? מה אפשר למדוד? ומה מחייב עדיין את שיקול דעתו?

ומה הסיכון בכך שידע ייחודי מרוכז אצל אדם אחד?

כעת אפשר לבחון מבנה אחר של עבודה. ההנחה על גודל העסק הפכה לשאלות על ידע ועל איכות. אפשר לבדוק אותן.

גם הרצון שלנו דורש ניסוח ברור. הרצון לשמור על עסק קטן הוא בחירה. חוסר יכולת להרחיב אותו הוא טענה על המציאות. לכל אחד נדרשת עבודה אחרת.

בסוף הבירור חשוב לדעת מה מבוסס, מה משוער ומה עדיין אינו ידוע. מכאן אפשר להרחיב את המבט.

מה יכול להפוך לאפשרי

אפשרויות, במובן שבו אשתמש כאן, הן מצבים שעשויים להתקיים. חלקן כבר מוכרות לנו. אחרות נוצרות כשמחברים מחדש יכולות, ידע, טכנולוגיה, משאבים וקשרים.

יצירת אפשרויות שואלת: מה אפשר לבנות אחרת?

חקירת אפשרויות שואלת: מה יידרש כדי שהאפשרות תתקיים? איזה ערך היא עשויה ליצור? ואיך נוכל לבחון אותה?

במקרה היקב, אפשר לבחון העברת ידע, שינוי תהליך או שותפות. כל אפשרות דורשת בירור משלה. מי צריך להשתתף? מה עליו לעשות? ומה עשוי למנוע זאת?

סיפור פלסן, שהבאתי בפרולוג, מרחיב את התמונה. ארגזי התפוחים היו שימוש מסוים ביכולת טכנולוגית. אותה הסתכלות מעלה שאלה: אילו צרכים נוספים היכולת עשויה לשרת?

לפי האופן שבו אני מבין היום את הסיפור, בניית יכולות בתחום המיגון אפשרה לחברה לפגוש הזדמנות. ההזדמנות עוד לא הייתה גלויה בתחילת הדרך.

צריך לפתח יכולת לפני שיודעים איזו הזדמנות תעניק לה את מלוא ערכה.

זהו ההיבט העיקרי של פעולה בתנאי אי ודאות. צריך לשקול מה עשויה היכולת לאפשר, מה מחיר פיתוחה ואיך אפשר ללמוד לפני שמתחייבים להשקעה רחבה. נחזור לכך בהמשך.

כיצד הופכים אפשרות לדרך

אחרי שהרחבנו את המבט, נדרשת בחירה. בוחרים אפשרות לחקירה ממוקדת. מזהים את האתגר המכריע בפיתוחה. מרכזים סביבו פעולות ומשאבים.

לצורך העבודה כאן אקרא לאתגר הזה Crux. על פי ריצ'רד רומלט.

הרעיון המרכזי:

לזהות את האתגר המכריע שאפשר לפעול לפתרונו, ולרכז בו את המאמץ האסטרטגי.

בעיניי, כוחו הוא בחיבור בין הבנת הבעיה לבין בחירת הפעולה.

זהו המכשול המרכזי שצריך לטפל בו. פתרונו עשוי לאפשר התקדמות משמעותית לעבר השאיפה שלנו.

ביקב שמבקש לצמוח בלי לפגוע באיכות, הידע שבידי אדם אחד עשוי להיות המכשול. זו אפשרות לאבחון. עדיין צריך לבדוק אותה.

אצל יצרן שמבקש להעמיק את מצוינות המוצר, המכשול עשוי להיות מגבלה טכנולוגית. אצל מי שמבקש להתרחב במהירות, הוא עשוי להיות גישה להון או לשווקים.

השאיפה והאפשרות שבחרנו משפיעות על מה שנזהה כמכשול המכריע.

כעת נדרש ניסוי. למשל, אפשר להעביר שלב מוגדר בתהליך לאדם נוסף. בודקים מה קורה לאיכות ומה עדיין תלוי בבעל הידע המקורי. זו דוגמה מוצעת לבדיקה, לא תיאור של פעולה שבוצעה ביקב.

מגדירים מראש מה מבקשים ללמוד. מה ייחשב סימן להתקדמות? מה ידרוש שינוי? ומה יצדיק עצירה?

בתחילת החקירה יש מקום לכמה בדיקות קטנות. הן עוזרות לזהות אפשרויות ומגבלות. עם הצטברות המידע אפשר למקד את המשאבים בדרך שנראית מבטיחה.

גם אז האבחון נשאר פתוח. ניסוי עשוי לחשוף אילוץ שהחמצנו. הוא עשוי להראות שהמכשול המכריע נמצא במקום אחר.

חוזרים אל הבעיה. מעדכנים את ההנחות. ממשיכים לחקור.

עקרונות היסוד נותנים לחקירה בסיס. יצירת האפשרויות מרחיבה את המרחב. הבחירה והניסוי עוזרים לנו ללמוד מה ראוי לפתח.

עקרונות יסוד אינם מספקים תחזית. הם עוזרים לנו לבנות אפשרויות על בסיס שבדקנו. כך מתחילה יכולת ניהולית לפעול בעידן אי הוודאות.

ועכשיו המציאות שלך

בחר מצב שמעסיק אותך. תאר אותו בכמה משפטים. מה קורה בו? ומה היית רוצה לשנות?

זו נקודת הפתיחה לדיאלוג. משם נתקדם שאלה אחר שאלה.

נברר מה מניע אותך ומה אינך מוכן להקריב. נבחין בין עובדות, פרשנויות והנחות. נחקור אפשרויות וננסה לזהות את המכשול המכריע בדרך שבחרת.

לבסוף נגדיר בדיקה ראשונה במציאות. תוצאתה תעזור לך לבחון מחדש את הפרשנות שלך.

הבינה המלאכותית תסייע לך בחקירה. היא תחשוב יחד איתך ותאתגר אותך. אתה תבחן את ההצעות ותחליט מה לקבל, מה לבדוק ומה לדחות.

בדיאלוג עם הספר תוכל לתעד את החשיבה שלך. הבחירה מה לשתף צריכה להישאר בידיך.

וכך, בכל פרק. רעיון מהספר פוגש את המציאות שלך. הדיאלוג עוזר לך לפרש אותה ולגלות אפשרויות נוספות.

איזו הנחה על הדרך שבה העסק שלך פועל ראוי לבדוק לפני שתבחר את האפשרות הבאה?

צעד ליישום

בישיבה הבאה הפרד בין עובדה, הנחה ובחירה. בחר הנחה אחת לבדיקה ומי שיחזור עם ממצא. במועד שקבעת, בדוק אם הממצא שינה החלטה.